מי אני · Emanuil Dragnev
מבלוסלב
לזילנד.
שורשים בולגריים. חיי יום־יום בשווייץ.
אמונה המלווה את חיי.
אני כומר בכנסייה הפרוטסטנטית הרפורמית, בעל ואב. דרכי הובילה אותי מבולגריה דרך גרמניה לשווייץ, ומענף המלונאות לשירות בכנסייה.
להכיר את הדרך שעברתי
מאחורי כל סיפור חיים עומדים אנשים, מפגשים והתחלות חדשות. כשאני מביט לאחור על דרכי, שאלה אחת חוזרת ועולה: איך הופכת ההגעה למקום חדש לתחושת שייכות?
01 · שורשים
שתי גדות.
בית אחד.
הסיפור שלי מתחיל בבולגריה, בבלוסלב שליד ורנה. המעבורת היא חלק מזיכרונות ילדותי: חציית המים בדרך לסבתא, בין שתי גדות שבשתיהן הרגשתי בבית. זיכרונות כאלה מספרים לעיתים על תחושת הבית יותר מכתובת.
המשפחה שלי והקהילות הפרוטסטנטיות בבלוסלב ובוורנה עיצבו את ילדותי. בהמשך למדתי בגימנסיה הגרמנית. השפה הגרמנית נעשתה גשר אל עולם שעתיד הייתי לחיות ולעבוד בו.
בולגריה נשארת חלק ממני: השפה, האנשים והסיפור שממנו באתי. השורשים האלה מלווים אותי גם בחיי בשווייץ.



02 · אמונה
לקרוא בעצמי.
לשאול בעצמי.
האמונה הייתה חלק מן הסביבה שבה גדלתי. היא הפכה לאישית כשאני עצמי התחלתי לקרוא בכתבי הקודש ולשאול שאלות משלי. הגישה הזאת חשובה לי עד היום: להתבונן היטב, לשאול ולגלות מה הקשר בין הטקסט המקראי לחיינו.
כיום אני משלב את הרקע הפרוטסטנטי שלי עם התאולוגיה של המסורת הרפורמית הנוצרית. האמון בכך שאלוהים מקבל אותנו הוא המשענת שלי. מתוכו צומח הרצון לפגוש אנשים בפתיחות, גם כאשר חוויותיהם ואמונותיהם שונות משלי.
בעיניי, דרשה צריכה להתייחס ברצינות לכתבי הקודש, להעיד על המשיח ולהיות מובנת. האמונה כוללת גם שאילת שאלות יחד, הקשבה ונכונות להמשיך ללמוד בעצמנו.
03 · עבודה ומפגשים
הכנסת אורחים
מתחילה בהקשבה.
בשנת 2001 יצאתי לאאכן. אחריה באו תחנות במינכן ובהמשך בשווייץ. עבדתי בענף המלונאות יותר מעשרים שנה, רבות מהן בתפקידי ניהול, ובתפקידי האחרון כמנהל מלון בביל.
באותה תקופה למדתי כמה משמעות יש לכך שאדם מרגיש רצוי ומבין שמישהו מקדיש לו זמן. העבודה בצוות והאחריות לעובדים היו חשובות לא פחות.
הניסיון הזה מלווה אותי בשירותי בכנסייה. גם קהילה כנסייתית מתקיימת בזכות היכולת לראות אנשים, לאפשר להם למצוא את מקומם ולתרום מכישרונותיהם.
לימודים והכשרה מקצועית
- אאכן
- פוליטיקה, כלכלה והיסטוריה כלכלית וחברתית
- מינכן
- הכשרה במלונאות ובמסחר והסמכת Hotelmeister מקצועית מתקדמת במלונאות
- ברן
- לימודי המשך במינהל עסקים, תעודת CAS במנהיגות חיובית ורישיון לניהול עסקי הסעדה ואירוח
- בזל
- תואר מוסמך בתאולוגיה, אוניברסיטת בזל


04 · משפחה ובית
דרכי היא גם
סיפור משפחתי.
אני נשוי ל־Zlatina משנת 2011. בתנו Yoana היא חלק מחיינו המשותפים. לכן שינויים מקצועיים והתחלות חדשות הם תמיד גם צעדים שאנחנו עוברים יחד כמשפחה.
מאז דצמבר 2015 שווייץ היא מקום חיינו. אינטרלאקן, לנצבורג, אולטן וביל הן תחנות בדרך הזאת. כאן בנינו את חיי היום־יום שלנו, והקשר לבולגריה נשמר.
05 · התחלה חדשה
הדרך
לשירות בכנסייה.
זו לא הייתה דרך ישרה. בשנת 2018 ניסיתי לראשונה את תהליך QUEST, ובשנת 2021 ניסיתי שוב. בשנת 2022 התחלתי ללמוד תאולוגיה באוניברסיטת בזל, לצד עבודה במשמרות לילה וחיי משפחה.
ביולי 2025 סיימתי את לימודיי בתואר מוסמך בתאולוגיה. לאחר מכן עברתי התמחות בשירות הרוחני בקהילה הפרוטסטנטית הרפורמית באופטרינגן, והוסמכתי לכמורה פרוטסטנטית רפורמית בכנסיית השלום באולטן.
ההתחלה החדשה חידדה את מבטי על מסלולי חיים. מניסיוני האישי אני יודע שתחושת ייעוד עשויה להתפתח לאורך זמן, ושיש ערך בפני עצמו גם לניסיון נוסף.

06 · כיום בזילנד
הכנסייה חיה
בזכות מפגשים.
מאז אוגוסט 2026 אני משרת ב־KIRCHE32, איגוד הקהילות הכנסייתיות של Bargen, Kallnach-Niederried ו־Walperswil-Bühl. החל מ־1 בינואר 2027 יתווסף גם השירות שלי ב־Gampelen-Gals.
עבודתי כוללת תפילות קהילתיות, דרשות וליווי רוחני. אני עוסק במיוחד בבדידות ובשאלה כיצד אנשים מוצאים קשר ושייכות. אני שואף לכנסייה שבה אנשים מקשיבים זה לזה, חולקים אחריות ולוקחים חלק בעיצוב חיי הקהילה.
גם יוזמות דיגיטליות הן חלק מכך: באמצעות דרשות, טקסטים ומיזמים העוסקים בכתבי הקודש אני רוצה לפתוח דרכים אל האמונה. מבחינתי, העיקר נשאר האנשים והשיחות שנוצרות בעקבות זאת.
הדרך שלי במבט אחד
תחנות בחיי
- בולגריה
ילדות בבלוסלב שליד ורנה, קהילות פרוטסטנטיות וגימנסיה גרמנית.
- 2001
היציאה לאאכן. בהמשך הכשרה ועבודה במינכן.
- מ־2002
יותר מעשרים שנה בענף המלונאות בגרמניה ובשווייץ.
- 2015
שווייץ הופכת למקום חיינו.
- 2022–2025
לימודי תאולוגיה באוניברסיטת בזל וסיום בתואר מוסמך בתאולוגיה.
- 2025–2026
התמחות באופטרינגן והסמכה לכמורה באולטן.
- מאז 2026
כומר ב־KIRCHE32. החל מינואר 2027 גם ב־Gampelen-Gals.
אשמח לפגוש אתכם
איזה סיפור
אתם מביאים איתכם?
על כוס קפה בכנסייה, אחרי תפילה קהילתית או בשיחה אישית, אני רוצה לשמוע מה מעסיק אתכם ומה חשוב לכם.